מישהו מדבר איתכם והוא תקוע/ מבואס/ מתוסכל ממשהו.
הנה רק 3 דברים שאפשר לעשות ו-3 שממש כדאי לא לעשות.
הבסיס לשיחה צריך לבוא ממקום של לשים רגע את עצמנו בצד ולהכיר בבעיה של הצד השני.
מומלץ להיזהר מהזדהות מופרזת וחיבור אישי לבעיה - זה שנחווה את החוויה ונתחבר אליה, עלול לפגוע ביכולת שלנו להרים או לעזור (כי נפלנו לאותה תחושה).
1. לא לייעץ. גם שהכוונה שלנו נהדרת, העצות שלנו הן רלוונטיות לנו.
זה לא אומר שהן רלוונטיות למישהו אחר.
יש לכם דחק בלתי נשלט לתת עצה?
כן אפשר להגיד: "יש משהו שעובד לי ממש טוב, אני מבין שזה לא בדיוק המקרה אבל אם תרצה לשמוע, תגיד"
2. לא לספר על מקרה דומה שקרה לכם.
הבנאדם בבאסה, זה שהוא ישמע שגם אתם הייתם ככה, לא יעזור לו.
שימו לב לסעיף הזה ולמקרים בהם הייתם בצד המבואס ומישהו סיפר לכם על הצרות שלו כתגובה. תחשבו אם זה עזר לכם...
מה כן: לשתוק.
בא לכם לספר את הסיפור שלכם, תחשבו ממש טוב אם זה יועיל לו לדעת.
זו אחת ההתנהגויות השכיחות שלנו שמגיעה מהמון כוונה טובה - אבל לא באמת עוזרת כי זה מעביר את המיקוד אלינו וזה לא מה שמישהו צריך עכשיו.
3. לא לבטל את התחושות. זה יכול לבוא בדמות משפטים כמו: "שטויות, קטן עליך, אני לא מבין למה זה משפיע עליך ככה..."
מה כן אפשר במקום?
להציע ולפתוח אפשרויות לעזרה ספציפית עם דברים שאתם תעשו.
זו הגרסה המתקדמת של "איך אני יכול לעזור".
כשמישהו בבאסה, החשיבה היצירתית שלו מאוד מוגבלת וקשה לו לראות משהו אחר. אפשר להגיד משהו כמו "אתה חושב שאולי יעזור לך אם אני אתקשר במקומך/ אלך איתך/ אבוא איתך/ אהיה איתך כש..."
תהיו יצירתיים כאן, לפעמים אפילו להציע לצאת יחד לסיבוב בחוץ או לסדר את המטבח עושה קסמים
וכל הרעיונות האלו תופסים גם סתם שמישהו מקטר או שיחות יומיום בהם אתם רוצים להיות קצת יותר קשובים.
רוצים לשמוע עוד על סדנאות וכלים לתקשורת אפקטיבית?
צרו קשר
