הסיפור הוא על חמור של בחור בשם בורידן, באנגלית זה Buridan's ass שתכלס נשמע הרבה יותר מצחיק.
בכל מקרה, ממש בקצרה בלי להיכנס לפרטים (בא לכם פרטים, יש הרבה בספרים וגם קצת בויקיפדיה), מדובר על משל בכיכובו של חמור.
החמור הזה ממש צמא ורעב ומונחים לידו במרחקים שווים מים וחציר.
יודעים במה הוא בוחר? בכלום.
הוא לא עושה כלום ומת, שזה די באסה כשזה קורה גם אם אתה חמור.
למה הוא מת? הוא מת כי הוא לא מסוגל לבחור לאן ללכת, למים או לאוכל. הוא נתקע שם בלופ עם חוסר היכולת להחליט מה יותר חשוב ואיפה להתחיל עד שהרעב והצמא הורג אותו.
יש למשל הזה מקורות ממש עתיקים והדיון הזה עולה בקרב פילוסופים ואנשי רוח ומדע על חופש בחירה, קבלת החלטות ושאר נושאים שהתאימו לתקופה בה לאנשים היה סבלנות לשבת, לדבר ולהתווכח על דברים חכמים.
אז כששמעתי לראשונה על החמור הזה ישר חשבתי: החמור הזה, הוא לא ממוקד.
חמור תחליט, מה יותר חשוב עכשיו? מים או אוכל? מה נסגר איתך?
אבל היה לו קשה להחליט. הוא דחה את קבלת ההחלטה גם כשהיו לו אפשרויות טובות.
אז איך המשל הזה מחובר אלינו?
1. פוקוס (יעני מיקוד, לא האוטו).
פוקוס מתחלק לכמה רמות. בפועל לצורך הפשטות אחלק לשתיים:
רמת המיקוד הראשונה, רמת העל: מה חשוב לי באופן כללי?
מתי שאלתם את עצמכם בפעם האחרונה מה באמת חשוב לכם בחיים? מי האנשים שבאמת חשובים? על מה בא לכם למקד את המאמצים בתקופה הקרובה? זו שאלה ממש קשה וכדי לעזור לחדד את איכות התשובה, אחרי שעניתם לעצמכם מה חשוב תשאלו "למה?". תשאלו למה כמה פעמים עד שתגיע תשובה ממש טובה. אם לא מצליחים להגיע לתשובה טובה ומספקת ל"למה?", אז אתם לא יודעים למה משהו הוא חשוב, כלומר - הוא לא חשוב.
רמת המיקוד השניה, רמת השוטף: מה חשוב עכשיו?
עכשיו כשיודעים מה חשוב באופן כללי, זה ממש קל לדעת במה להתמקד ברמת העכשיו. כל ההחלטות מבוססות על זה וכל מה שאנחנו עושים צריך באופן ישיר או עקיף לתמוך במה שחשוב לנו.
עכשיו כבר קל. יש לחמור מטרה ברורה, איך מקדמים אותה? מקבלים החלטה. מה קודם, אוכל או מים? מה זה חשוב חמור?! אם אתה לא מסוגל להחליט תתייעץ עם מישהו ומכיוון שרק אני פה שכותב, אני מייעץ לשתות מים.
2. ריבוי משימות (יעני מולטיטסקיג)
יודעים מי חזק במולטיטסקינג? עניתם נכון (או שלא). התשובה היא אף אחד. ולא, לקפל כביסה בזמן צפיה ב"חתונה ממבט ראשון" תוך כדי שיחה כשהטלפון מוחזק ע"י הכתף זה לא מולטיטסקינג. המשימות האלו לא משתמשות באותו משאב.
ויודעים מי ממש הסתבך עם ריבוי משימות? נכון! החמור. הוא כל כך לא ידע ממה להתחיל עד שבסוף נשאר למות.
ריבוי משימות זה החיים שלנו, יש הרבה משימות. אי אפשר לעשות יותר מאחת בכל פעם. ואם עושים כמה במקביל אז בהכרח התוצאה תהיה פחות איכותית וכנראה הכל יקח יותר זמן מאשר אחת אחר אחת.
עם מה מתחילים? ראו סעיף 1, עם מה שיותר חשוב. האם ההחלטה היא נכונה? מה זה משנה? העיקר להתחיל עם משהו, עדיף מלמות בין אוכל למים.
אנחנו רוצים להזיז המון דברים בחיים, ממשימות קטנות עד חלומות גדולים.
הדרך פשוטה ממש (לא קלה, פשוטה)
1. מה רוצים? תחשבו על זה לעומק, באמת מה רוצים? מה באמת חשוב?
2. למה? מה הסיבה האמיתית למה שאנחנו רוצים, למה זה חשוב?
3. איך להתחיל? הסתבכתם עם מה להחליט? לכו על הדבר הראשון שמולכם, אבל רק אחד כל פעם. הרבה ביחד ישאיר אתכם במקום. ואם (כמו אצל החמור), ההחלטות ממש דומות, תשאלו מישהו. או שתבחרו במה שיותר קרוב לדלת.
-
את הסיפור על החמור של בורידן סיפרתי לא מזמן לאביגיל (אחת מהמנהלות הבכירות בבית, בת 7). סיפרתי לה גם מה התרגום של ass (ההומור שלנו בבית לא הכי מתוחכם).
נראה לי שהבינה את הרעיון ואת המשל וציירה לי ציור שהפך להיות הקאבר של הפוסט.
המשל בא לספר על הקושי בקבלת החלטות. בצמתים משמעותיים צריך עזרה. אני כאן כדי לעזור, צרו קשר.
